דיני ההוצאה לפועל עוסקים בהסדרת פעילות מערכת ההוצאה לפועל במדינת ישראל, וזאת באמצעות דברי חקיקה שונים וכן פסקי דין שניתנים על ידי רשמי לשכות ההוצאה לפועל ובתי המשפט אשר דנים בהליכי ההוצל”פ בארץ.

דברי החקיקה המרכזיים של דיני ההוצל”פ כוללים את חוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז -1967 וכן תקנות שונות שהותקנו מכוחו, כגון  תקנות ההוצאה לפועל, תש”ם- 1979תקנות ההוצאה לפועל, (אגרות, שכר והוצאות), תשכ”ח-1968, וכן את חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ”ה- 1995, ותקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ”ו-1996 שהותקנו מכוחו.

דיני ההוצאה לפועל מהווים למעשה חלק מדיני אכיפת החיובים, מאחר והם עוסקים באופן לפיו ניתן לאכוף על החייב לקיים את חיוביו כלפי הנושה/הזוכה באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, וזאת כאשר מדובר בחיובים הבאים:

  • מימוש פסקי דין מסויימים שניתנו על ידי מערכת המשפט בארץ, כגון פסקי דין כספיים או פסקי דין בדבר סילוק יד ופינוי מנכס מקרקעין;
  • מימוש שטרות ומסמכים שמקנים זכויות כספיות כגון שיק/המחאה, שטר חוב, שטר משכנתא, כתב ערבות, וכדומה;
  • הגשת תביעות בסכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות שיש עליהם ראיה בכתב, עד לסך של 75,000 ₪;

כלומר, מטרת דיני ההוצל”פ הינה לאפשר לזוכה לגבות את החובות המגיעים לו מהחייב. לשם כך דיני ההוצל”פ מאפשרים לנושה לנקוט בהליכי גבייה שונים, כגון עיקול מטלטלין, עיקול מקרקעין, עיקול צד ג’, עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רשיון הנהיגה, ועוד. יחד עם זאת, דיני ההוצל”פ גם מאפשרים לחייב להתנגד להליכי ההוצל”פ במידה והם ננקטו כנגדו על ידי הזוכה ללא הצדק. לדוגמא, במידה והחוב הנטען כבר נפרע על ידי החייב, הוא יוכל להתנגד להליכי ההוצל”פ באמצעות טענת “פרעתי”. על החייב להגיש בקשה לעיכוב הליכים במידה והזוכה הגיש כנגדו בקשה לביצוע פסק דין, או התנגדות לביצוע שטר/תביעה לסכום קצוב, במידה והזוכה הגיש כנגדו בקשה לביצוע שטר או תביעה לסכום קצוב. עם הגשת כתבי הטענות מטעם החייב, יעוכבו כל הליכי ההוצל”פ שכנגדו, והתיק יועבר לדיון בפני בית המשפט המוסמך לדון בו.

 

ככלל, על דיני ההוצל”פ לאזן בין שתי המטרות הבאות: האחת – לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות, במסגרת הגנת זכות הקניין של הזוכה, והשנייה – להגן על חייבים אשר בשל מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק מפני הפיכתם לחסרי כל, במסגרת עקרון הגנת כבוד החייב וחירותו.

 

לשם כך, דיני ההוצל”פ גם מפרטים תנאים ומגבלות שונות לגבי אופן הפעלת הליכי הגבייה כלפי החייבים, וכן מעניקים לחייבים חסרי יכולת כלכלית אפשרות לבקש צווים שונים. מדובר בצווים כגון צו תשלומים – אשר יפרוס את חובם לנושה למספר תשלומים חודשים; צו איחוד תיקים – אשר יאחד וירכז את כל תיקי ההוצל”פ הקיימים כנגדם לתיק אחד בלבד, במסגרתו יינתן גם צו לתשלומים לפיו על החייב לשלם לנושיו תשלום חודשי מסוים; צו אשר מכריז על החייב כחייב מוגבל באמצעים – אשר גם הוא יאחד את כל תיקי ההוצל”פ של החייב, ויאפשר לו לשלם לנושיו תשלום חודשי נמוך לפי יכולתו הכלכלית; ואף צו הפטר – אשר ימחוק את יתרת חובותיו של החייב, בכפוף לתנאים הקבועים בעניין זה. למידע נוסף ניתן לפנות למשרד המתמחה בהוצאה לפועל

 

שינוי גודל גופנים
ניגודיות